- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ב"ש 4133/08
|
ב"ש בית המשפט המחוזי ירושלים |
4133-08
13.2.2008 |
|
בפני : ר' כרמל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: גרויסמק מיכאל |
: מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים |
| החלטה | |
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
1. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין שניתן בת"פ 3733/07 על-ידי בית משפט השלום (כב' הנשיא השופט א' כהן), מיום 3.12.07, לפיו הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בהפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בכך שבניגוד לצו בית-משפט שלח הודעה כתובה למכשיר הסלולרי של המתלוננת. על המבקש נגזר מאסר על תנאי למשך שישה חודשים אם יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית תוך תקופה של שנתיים מיום מתן גזר-הדין.
2. המבקש הגיש ערעור ביום 28.1.08 (ע"פ 2075/08) וביום 1.2.08 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
כללי
3. מכתב האישום עולה כי המבקש והמתלוננת נפגשו שלוש פעמים במסגרת שידוך שנכרך לשניהם. לאחר מכן, סירבה המתלוננת להיפגש פעם נוספת עם המבקש, אך הלה הוסיף ליצור עימה קשר. כנגד המבקש הוצא ביום 22.2.06 צו הרחקה האוסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת ומעגל קרוביה ואסר עליו להגיע למקום מגוריה ועבודתה של המתלוננת.
4. בין התאריכים 26.2.06-13.7.06 הפר המבקש את צו ההרחקה מספר רב של פעמים בכך שיצר קשר עם המתלוננת באמצעות הודעות כתובות למכשיר הסלולרי שלה, הגיע למקום מגוריה ואף שוחח עם קרוביה.
5. כאמור, המבקש הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, על פי הודאתו.
טענות הצדדים
6. המבקש, שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין, טען לעצמו כי נערך להגשת הערעור בפני בית-משפט השלום, אך בדיעבד נודע לו שעליו לפנות לבית-משפט זה, ובנוסף טען כי היה חולה במשך שבוע, עובדה שגרמה לעיכוב בבקשת הערעור.
7. המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי המועד להגשת הערעור חלף ביום 17.1.08, וכי המבקש לא הצביע על קיומו של טעם המצדיק את הארכת המועד, ובכלל זה לא הראה כי טובים סיכויי הערעור להתקבל, בפרט כאשר בהליך בפני בית-המשפט קמא היה מיוצג על-ידי עורך-דין.
דיון
8. הסמכות להאריך מועד להגשת ערעור פלילי נקבעה בסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982. להבדיל מהדין בהליכים אזרחיים, שיקול הדעת של בית-המשפט אינו מוגבל בקיומם של טעמים מיוחדים דווקא. השיקולים אותם יש לשקול בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי הם, בין השאר, התקופה שחלפה מאז שחלף המועד הקבוע להגשת ערעור - ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר להארכת המועד, השאלה אם המערער היה מיוצג בידי עורך-דין וכן את סיכויי הערעור (ר': ע"פ 2525/05 רפיק זיינלוב נ' מדינת ישראל, לא פורסם; ב"ש 665/83 מדינת ישראל נ' שרייבר, פ"ד לז(3) 363, 364; רע"פ 388/98 ציפי דרורי ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסמה, שם ציין השופט א' גולדברג כי:
"גישה זו מיוסדת על ההשקפה כי "כאשר מדובר בהליך פלילי לא יהא זה נכון שבית המשפט בבואו להחליט בגורלו של נאשם, גם בשלב של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, יתעלם ממכלול הנסיבות ומההיבטים החברתיים והציבוריים הנלווים להליך זה ומנקודת המוצא כי עיקרו של הליך זה הוא האמת ועשיית הצדק לנאשם ולחברה" (ב"ש 230/86 ע"פ 947/85 עוזי עצמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2) 353). מכאן כי השיקולים שיש לקחת בחשבון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי הם, בין השאר, "התקופה שחלפה מאז שחלף המועד הקבוע להגשת ערעור - ככל שחלף זמן רב יותר יש צורך בנימוקים משכנעים יותר להארכת המועד, השאלה אם המערער היה מיוצג בידי עורך דין וכן את סיכויי הערעור" (בש"פ 1207/97 שקיראת נאסר חמידאן נ' מדינת ישראל", שטרם פורסם).ו
9. בענייננו, מידת האיחור בהגשת בקשתו של המבקש היא כבת שבועיים ימים. מנגד, המבקש לא הוכיח את סיכויי הצלחתו בערעור. קו ההגנה בו נקט המבקש בבית-משפט קמא, עת היה, כאמור, מיוצג על-ידי עורך-דין, היה הודאה בעבירה של הפרת הוראה חוקית, מבלי לדרוש מהערכאה הדיונית להכריע בסוגיה העובדתית, ולפיכך, אין מקום ללבנה בשלב הערעור (ר': ע"פ 7865/07, 8992/07 אברהם תנעמי נ' מ"י, לא פורסם). המבקש לא שכנע בדבר סיכויי הצלחתו בערעור, ולא שכנע כי קיימת עילה לפיה יתיר לו בית-המשפט לחזור בו מהודאתו. חזרה מהודאה תותר רק בנסיבות חריגות וזאת בפרט כאשר הדבר מתבקש לאחר גזירת הדין - בשלב הערעור (ר': ע"פ 10518/06 מירון נ' מ"י, לא פורסם). כמו-כן, באשר לסיכוי הערעור, המבקש לא העלה כל טענה מהותית נגד חומרת העונש שהוטל עליו ביחס לעונש הראוי בגין העבירה בה הורשע.
גם העובדה כי במהלך הדיון בבית-משפט קמא היה המבקש מיוצג מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה. ההנחה הנה כי עורך-דין בעל הכשרה מקצועית מעמיד את לקוחו על מצבו המשפטי. המבקש לא הצביע על ראיות מיוחדות לפיהן הנחה זו נסתרה בעניינו.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום ה' ב אדר א, תשס"ח (11 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
|
ר' כרמל, שופט |
קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
